אור והירוקים
מצע ותכנית פעולה לירושלים
כאוהבי ירושלים החרדים לה אנו מציעים בזאת סדר יום חדש לתיקון
בעיותיה הקשות.
אנו מאמינים שנטישת ירושלים, הסובלת מהזנחה רבת שנים ומתדמית ירודה,
אינה גזרה משמים.
אנו רואים חובה לעצב מחדש את אופייה של ירושלים ומאמינים ביכולתנו להופכה לעיר שטוב לחיות בה.
לשם כך עלינו:
* לטפל מיידית בהזנחה הסביבתית והחברתית ממנה סובלים תושבי העיר זמן
רב מידי.
* לפתור את המשבר במערכת התחבורתית בעיר עצמה ובקשר בינה לבין אלה
שירושלים מהווה עבורם מוקד ומרכז מטרופוליטאני.
* לעודד את הצעירים, את אנשי תרבות והאמנות ואת מעמד הביניים היצרני
להישאר בירושלים ולהתגורר בה ובכך לעצור את המגמה המבישה לפיה בירת
המדינה ננטשת ע"י תושביה.
* לחזק את אופייה הפלורליסטי של ירושלים ובכך להעניק לעם היהודי על גווניו
בארץ ובתפוצות הרגשת שייכות והזדהות עימה.
* לשדרג את מעמדה של ירושלים על אתריה כעיר היסטורית בעלת מעמד עולמי,
להופכה למרכז תרבותי ומדעי ברמה בינלאומית ולשמר את אופייה ונופיה
המיוחדים.
עתידה וגורלה של ירושלים תיגזר ממעורבותנו האזרחית הפעילה ומניצול יכולתנו כתושבים להשפיע על המערכות העירוניות הנוגעות לחיים של כולנו.
א. תחבורה, התניידות והתמצאות בעיר
התנועה בירושלים יצאה מכלל שליטה – עובדה המחייבת מהפכה וטיפול שורש בנושא התחבורה בעיר. התחבורה הציבורית בעיר עונה היום לבעיות המאה
ה- 20 בעוד הקהל סובל מבעיות המאה ה- 21. הכבישים והדרכים אינם פנויים, אפשרויות החנייה לרכב מצטמצמות חדשות לבקרים והזיהום הסביבתי הנלווה מתגבר.
כפתרון למשבר התחבורתי עלינו:
* להקים צוותי עבודה משותפים לתושבים ולעירייה לתכנון מחודש
של מערך התחבורה הציבורית בעיר.
* לשפר את המסלולים הקיימים של האוטובוסים, להוסיף קווים חדשים,
לשנות את תכיפותם, להקפיד על עמידתם בלוחות הזמנים ולהגביר את השימוש באוטובוסים בעלי קיבולת גדולה הנוסעים לפי לוחות זמנים קבועים
ולהוסיף קווי שרות של מיניבוס.
* לסייע לקהל להשתמש בתחבורה הציבורית ע"י הפצת מידע לנוסעים באמצעות מפות של קווי האוטובוסים העירוניים, הצבת מפות המפרטות את מסלולי הקווים העוברים בכל תחנה ואת לוחות הזמנים או לחלופין תדירותם.
* לשדרג את שרותי המוניות – כולל הצבת תחנות למוניות והפעלת מוניות
שרות בקווים מרכזיים, בכל שעות היום והלילה ובכל ימות השנה.
* לפתוח את החניונים העירוניים 24 שעות ביממה לטובת הנוסעים ברכב .
* ליישם את "חוק שמות לרחובות ומספרים לבתים" המחייבים סימונם
הבולט והמואר.
* להקפיד על שימוש באנרגיה נקייה ע"י מפעילי התחבורה הציבורית
(אוטובוסים, מוניות) והרכב העירוני ולהקים תחנות טעינה לכלי רכב
חשמליים בתחנות הדלק.
* לסיים במהירות את עבודות הרכבת הקלה והרכבת המהירה לת"א.
* לפעול לטובת הולכי הרגל – להקפיד על מצבם התקין של המדרכות, להוסיף
מסלולי הליכה בכל רחבי העיר (כולל במרכז), להציב ספסלים ובתי שימוש
ציבוריים ולנטוע עצים להגנה מפני השמש.
* לבנות תכנית אב לרשת שבילי אופניים נוחים בכל רחבי העיר, כחלק מהמערך
התחבורתי בעיר ולהקים חניות תקניות לאופניים ולאופנועים.
ב. פיתוח, בנייה ודיור
בעיות בתחום הדיור, איכות ירודה של סביבת המגורים ופיתוח
עירוני מתמשך הפוגע בתושבים מהוות את אחת מבעיות הליבה של ירושלים ואחת הסיבות לעזיבת העיר ולנטישתה. במאזן הגירה שלילי זה מאבדת העיר אוכלוסייה צעירה, דהיינו, משפחות יצרניות המשתייכות לכוח העבודה ובכך
מאבדת מחוסנה.
אנו מאמינים שטובת הציבור והסביבה קודמים לטובתם של היזמים בעלי הממון והקשרים ורואים עצמנו פרקליטי הציבור מול אינטרסים שאינם לוקחים בחשבון את צרכיו. כן אנו דוגלים בפיתוח בר קיימא על הסביבה.
לפיתוח ולבנייה בעיר ולהגדלת מאגר הדיור בה נפעל:
* להגדיר כדיור בר-השגה % 20 מהדירות שתבנינה במסגרת התחדשות עירונית וכן מאלה שתבנינה בשכונות החדשות ע"י משרד הבינוי והשיכון. במקביל, לקדם פרויקטים נוספים כהתחדשות עירונית.
* להרחיב את הסבסוד העירוני לדיור עבור סטודנטים במוסדות להשכלה
גבוהה ולהתנותו בתרומה לקהילה: להגדיל את מספר הנהנים
מחד גיסא ולהחיל את סבסוד לדיור בכל רחבי העיר מאידך גיסא.
* לפתח את העיר בהתאם לתכנית המתאר 2000 שגובשה בשיתוף התושבים,
דהיינו: עיבוי מחד גיסא ושמירה קפדנית על הריאות הירוקות והגנים
מאידך גיסא.
* להילחם מלחמת חורמה בבנייה הבלתי חוקית בעיר.
* להקים קרן לתמיכה וקידום פרויקטים לחיזוק מבנים לפי תמ"א 38.
* לקדם את הבנייה הירוקה בירושלים העושה שימוש מרבי באנרגיה
נקייה של השמש ובה מתקני מחזור, טיהור מי שפכים ואגירת מי גשמים
ולהעניק סיוע במימון גגות סולאריים וטורבינות רוח ביתיות בהתאם
למדיניות משרד התשתיות.
* להקפיד על צמצום הפסולת העירונית ולהנהיג הפרדת האשפה הרטובה
והיבשה בכל רחבי העיר.
* להקפיד על חזות וניקיון העיר בכלל ועל חזות וניקיון המבנים,החצרות,
המדרכות, הדרכים והשטחים הירוקים בפרט.
* לבנות תכנית אב לשימור הכוללת רשימת שימור מעודכנת בעלת מעמד
סטטוטורי, הטמעת סטנדרטים מקצועיים בנושאי תכנון ויישום השימור
כמקובל בעולם, הקמת גוף לניהול פרויקטים לשימור והקמת קרן
עירונית לשימור.
* לבנות תכנית אב לנגישות ועל פיה תכנית עבודה כוללת להנגשת מבני הציבור (בתי ספר, מוסדות תרבות, בתי תפילה, מקלטים) ואת המרחב הציבורי כולו לטובת אנשים בעלי מוגבלויות פיזיות, חושיות, נפשיות ושכליות.
* להנהיג חיסכון בשימוש במים ובחשמל ולעודד שימוש במים מושבים,
ניצול הנגר העירוני ואנרגיות נקיות.
* להקים מרכזים ליזמות ולהתנדבות ירוקה לקידום פרויקטים ירוקים
בכל התחומים (כמו תחבורה, גנים שכונתיים, גגות עתירי צמחים, מחזור,
סחר ושיווק שכונתי ועוד).
* להפסיק לאלתר את המגמה המסוכנת של ,ריצוף העיר" דהיינו:
ריצוף חצרות הבתים ומילוי הריאות הירוקות והגנים במבנים ובמתקני
בטון (גן העצמאות).
* להקפיד על שלמות העצים בעיר, לטפחם ולמנוע עקירתם ו/או גיזומם
המופרז ובמיוחד להגן על העצים העתיקים.
* להקים מנהלת שמטרתה לטפל באופן מסודר וקבוע בשטחים הפתוחים
ומחזור הפסולת המצויה בהם.
* להימנע משימוש בקוטלי חרקים, דשנים רעילים, וחומרי ניקוי אגרסיביים
* לשמור על בעלי החיים בעיר – כלבים, חתולים, ציפורים וזוחלים ועל איכות
חייהם, לתגבר את הטיפול בחתולי הרחוב, להגדיל את התמיכה באגודות
המטפלות בבעלי החיים בירושלים ולפקח על פינות החי וניצול בעלי החיים
למסחר (כמו "פינות ליטוף").
ירושלים משוועת לפיתוח כלכלי ולמקומות עבודה נוספים ומגוונים בכל הרמות.
מחסור כרוני באלה הינו סיבה נוספת לנטישת העיר.
כדי למשוך את האוכלוסייה היצרנית לירושלים ולבססה בעיר יש לפתח תחומי תעסוקה בעלי פריון גבוה – תחומים שירחיבו ויגוונו את השוק המקומי וישמשו
כר להתפתחות כלכלית נוספת.
לפיתוח מקורות תעסוקה וכלכלה נפעל:
* להרחיב את היצע מקומות העבודה בכלל ובמיוחד היוזמות התעסוקתיות
הנשענות על יתרונותיה של ירושלים כמרכז אקדמי ואמנותי.
מדובר בפיתוח מוגבר של מקומות עבודה בתחומי הרפואה והביוטכנולוגיה,
בהקמת תשתיות לתחום ההייטק והתכנה, ביצירת מרחב תעסוקות "ירוקות"
חדשניות (מחזור, מים, אנרגיה, בינוי, צמחיה), למימוש הפוטנציאל בתחום
האינטרנט (כולל עבודה מחוץ לתחומי העיר ברמה ארצית ובינלאומית)
ובעידוד משמעותי של תעסוקה בתחומי האמנויות (עיצוב, צילום, מוסיקה
וכו').
* לסייע למבקשי העבודה בירושלים ולכוונם למציאת תעסוקה מתאימה
ולהפעיל "לשכות עבודה" במוסדות המכשירים ליישום בוגריהם המעוניינים
בכך לעבודה בירושלים.
* להגדיל את ההיצע התעסוקתי בתחומי המלונאות, התיירות והכנסים
המקומיים והבינלאומיים תוך פיתוח התיירות העממית, "הירוקה"
ותיירות המרפא.
* לתמוך במפעלים והעסקים הפועלים בעיר והמספקים תעסוקה לתושביה תוך
יישום קוד התנהגות המקדם אחריות חברתית וסביבתית.
* לדרוש הקלות מס בירושלים כנהוג בערי הלוויין שלה ולהעניק
מעמד של אזור סחר חופשי (פטור מע"מ) לסוחרי מרכז העיר –
קורבנות הבנייה המתמשכת של הרכבת הקלה.
* לשלב תלמידי המוסדות להשכלה גבוהה וצעירים בעבודות יזומות וכן
בעבודות המתבצעות במשמרות – עבודות המתאימות לסטודנטים בעת
לימודיהם (במסגרת העירייה, המתנסי"ם ומוסדות החינוך) בכל חודשי
השנה ובעיקר בקיץ.
* להשיג מענקים ממשלתיים לסטודנטים עולים הלומדים במוסדות
להשכלה גבוהה.
* להקפיד על יישום חוק שוויון הזדמנויות לאנשים בעלי מוגבלויות
ולשלבם בשוק העבודה.
ד. חינוך
מערכת החינוך בירושלים נמצאת היום במצוקה והיא מתמודדת עם מגוון דילמות המאיימות על יכולת התפקוד החיובי של ביה"ס. נוצר מצב בו במוסדות חינוך רבים קיים בכלל ספק אם מתנהל בהם תהליך חיובי מבחינת התלמידים:
בחוסר כלים הולמים מתקשה המערכת להתמודד עם תופעות קשות של ניכור ואלימות. אין ספק שמצב החינוך הממלכתי (כללי ודתי) בירושלים אינו מחזק את העיר.
על כן אנו קוראים:
* לדרוש ממינהל החינוך העירוני לנסח את המטרות והיעדים שלו בתחום
החינוך ושבהתאם לכך יתכנן את מדיניותו החינוכית ויעקב אחר ביצועה.
* להגדיר את חיזוק החינוך הממלכתי (כללי ודתי) בירושלים כאינטרס בעל
עדיפות לאומית. אין להעלות על הדעת שהמדינה תתייחס לתגבור ההשקעה
בחינוך בבירתה כנופלת בחשיבותה מאזורים מועדפים אחרים ולכן נדרוש השוואת התנאים של החינוך הממלכתי (כללי ודתי) בירושלים לאזורים אלה.
* לפתח מנהיגות חינוכית וצוותים חינוכיים מצטיינים בעלי תחושת שליחות
כמחנכים. סביבה חינוכית הולמת תאפשר להם לבצע שליחות זו של חברות
תרבותית, הנחלת מורשת ופיתוח האישיות של התלמיד.
* להחזיר למשפחה את הזכות לקבוע את אופי החינוך שבדעתה להעניק לילדיה –
הן על ידי מתן אפשרות לבחור את המוסד החינוכי בו ילמד ילדם והן על ידי
שיתופם בבניית תכנית הלימוד הבית ספרית.
* לתגבר את לימודי הסביבה ואת "תכנית הלימודים הירוקה" הכוללת את
ידיעת הארץ, שמירה על הנוף והאתרים ההיסטוריים, אהבת החי והצומח
והגנה על נכסי הכלל כביטוי אמיתי לאהבת הארץ והעיר.
* להפוך את סביבת ביה"ס ל"סביבה ירוקה" : לנצל את מי הברזיות, לאמץ
את העצים בחצר ולטפחם, למסד את פינות החי ולהפריד את האשפה.
במקביל, לחנך לניקיון, לצריכה מושכלת ולחסכון במשאבים ובאנרגיה.
* להעמיק את מעורבותם ותרומתם של בתי הספר ותנועות הנוער לקהילה.
* להפעיל תכנית חינוכית לביעור האלימות בביה"ס, ברחוב, במשפחה וכלפי
הסביבה ובעלי החיים ולהעמיק את ערך הסובלנות.
* לאתר את הנושרים ממערכת החינוך וכן להקים ולשדרג מסגרות להזדמנות
שנייה לתלמידים שנכשלו ונשרו ממערכת החינוך.
* לחזק את הגורמים המטפלים בנוער מנותק ולהעניק להם את כוח אדם
ואת המשאבים הדרושים לטיפול בבני נוער אלה הנמצאים הסיכון גבוה.
* לכלול את סוגיית ההשמנה והתזונה הנכונה במערכת החינוך ולפקח
על איכות ומחיר המזון המוצג במזנונים בביה"ס.
ה. תרבות, השכלה גבוהה וספורט
ירושלים מאבדת את מעמדה כמרכז תרבות בעל משמעות לאומית ובינלאומית.
חובה עלינו להחזירה למוקד העשייה וצריכת התרבות ובכך לשדרג את איכות
החיים ולשפר את תדמיתה.
לתיקון המצב העגום אליה נקלעה ירושלים במישור התרבותי נפעל:
* למנות מנהל קבוע לאגף התרבות,להגדיל משמעותית את התקציב המיועד לתרבות ולהגדיל את התמיכה במוסדות התרבות בעיר.
* להקים רשות ממלכתית עצמאית לתקצוב פעולות התרבות בירושלים.
* להעמיד לרשותם של יוצרים בתחומי תרבות שונים חללי יצירה מוזלים
המותאמים לצרכיהם.
* לעודד הצבתם של מוסדות תרבות במרכז העיר ( בתי קולנוע, תיאטרון
וביה"ס לאומנויות).
* להרבות בכינוסים, פסטיבלים,אירועי חוצות ותערוכות ברמה מקומית וברמה הבינלאומית בכל תחומי התרבות (מוסיקה, קולנוע, ספרות, צילום, מדע, טכנולוגיה, ציור, פיסול, תיאטרון ועוד).
* לפתח את התיירות המתמחה באמנות (כמו: מסלול הפסלים המוצבים
בחוצות העיר, גלריות צדדיות, אדריכלות מיוחדת ועוד).
* לעודד את היוצרים בתחומי התרבות החיים בעיר ולהעניק להם תנאים המאפשרים להם להישאר וכן לעודד את אלה שנטשו את העיר לחזור אליה.
* להעניק פרס שנתי ליוצרים ירושלמים מצטיינים בתחומים שונים ולפרסם
את הישגיהם ברבים.
* להזמין אנשי רוח, אמנים ויוצרי תרבות לבלות בירושלים כאורחי העיר כדי לקחת פסק זמן וליצור בה.
* לסבסד את פעולות התרבות ואמנות בשכונות – כולל פרויקטים
ייחודים לבני הנוער.
* להקים מרכז הנצחה לגיבורי מלחמת העולם השנייה שנלחמו בנאצים.
* לשתף את הסטודנטים בפרויקטים יזומים בתחומי התרבות והאמנות
תמורת תגמול הולם.
* להרחיב את מגזר ההשכלה הגבוהה (האוניברסיטה העברית, בצלאל, ניסן נתיב, מכללות אקדמאיות קהילתיות ותלמידי חוץ) ואת פעולותיו לטובת
הכלל – כולל למען שדרוג החינוך בירושלים.
* לעודד את הספורט העממי ולקדם את העיסוק בו בכל חלקי העיר תוך הגברת
השימוש במתקני ספורט שיוצבו בגנים השכונתיים והפארקים.
לפתח את תחום הספורט במערכת החינוך – כולל בניית מתקני ספורט בחצר
ופעילות גופנית בצהרונים.
ו. מעמד התושב והעיר
אנו מחויבים להבטחת זכותו של כל אדם לבחור את אורח חייו ונלחם על זכותו לנהלם באופן חופשי כל עוד אינו פוגע בזולתו או בסביבה.
להבטחת עקרון השוויון, נלחם באפליה על רקע מין, גיל, סטאטוס,
מוצא לאומי או אתני והעדפה תרבותית.
התפתחויות ומגמות שונות פוגעות במעמדה של ירושלים ובאופיין ההיסטורי
של שכונותיה ותורמות להרגשת אי נחת ודאגה לגבי אופייה של העיר בכלל
ואופיין של שכונותיה בפרט. החרדה מפני עתיד בלתי ברור בתחום זה תורמת
אף היא לנטישת העיר.
מגמות אלה מחייבות אותנו לנקוט בצעדים הבאים:
* לדרוש מממשלת ישראל שתיקח אחריות על עיר הבירה ושתפקיע בחקיקה חלק מסמכויותיה המוניציפאליות למשרד או לגוף ממשלתי (דוגמת בירת ארה"ב - העיר וושינגטון).
* לחזק את המנהלים הקהילתיים, לשפר את תפקודם ולהעניק להם מעמד של נציגות אוטנטית ולגיטימית של התושבים תוך הרחבת התחומים בהם יעסקו
(קביעת מסלולים לתחבורה ציבורית, הבנייה בשכונה, פיתוח מוסדות חינוך,
פעולות תרבות ושמירה על אופי השכונה).
להלחם בכל גילוי של אפליה בעיר תוך חיזוק עקרון השוויון:
- אפליה מחמת מין (זכור את גשר המיתרים)
- אפליה מחמת גיל (העדר ייצוג של תושביה הוותיקים על הנעשה בה).
- אפליה כלפי הזרמים הלא אורתודוכסים ביהדות (בתמיכות, בהענקת תואר
יקיר העיר ).
- אפליה כלפי התושבים שאינם שומרי מצוות (בהקצאת קרקעות, שמות לרחובות, קייטנות) וכלפי אלה שאינם יהודים (בביצוע צווי הריסה) .
* להגביר את השקיפות של פעולות העירייה ולחזק את שלטון החוק ואת מעמדם העצמאי של היועץ המשפטי ומבקר העירייה.
* להגביר את האכיפה לשמירה על שלטון החוק והסדר הציבורי.
לשמור על ירושלים ועל הארץ – בטרם יהיה מאוחר